בפיתוח שדות נפט יבשתיים, אסדות קידוח קונבנציונליות (כגון אלו בדרגת 7000-מטר) יכולות לענות על הצרכים של רוב עומקי הקידוח, בעוד שבארות עמוקות במיוחד (מעל 9000 מטר) או בארות אופקיות של גז פצלי דורשות מערכות הנעה עליונה וטבלאות בקרת צינורות קידוח אוטומטיים. אסדות הקידוח הימי צריכות לעמוד בסביבות קורוזיביות ו-גבוהות גלים, מה שהופך תכנון חסין פיצוץ-, מערכות מיקום דינמיות (DP) וטכנולוגיית קידוח בדרגות כפולות (DGD) חיוניות. יתר על כן, פיתוח גיאותרמי, חקר גיאולוגי ושדות אחרים דורשים יותר ויותר אסדות קידוח ממוזערות וניידות. התקנים אלה משלבים בדרך כלל כוננים הידראוליים ותכנונים מודולריים לפריסה מהירה.
